מי מאיתנו לא מכיר את התרחיש הבא- סוף היום, זה אנחנו מול המקלט, מתיישבים אחרי יום ארוך מול הספה המוכרת, בדיוק בזווית המושלמת, וממתינים למנת השעשוע הפאסיבי והמתוק שלנו. לכאורה עסקה מאוד משתלמת. אנחנו מצד אחד נדרשים לאפס מאמץ, והתמורה מן הצד השני היא כל כך גדולה- היא עושה לנו לבכות עם דרמה טובה, לפחד מול סרט אימה, לצחוק יחד עם ערוץ הצחוק, ובעיקר להתרגש. כל הטוב הזה נופל עלינו רק בזכות העובדה הפשוטה שאנחנו נמצאים שם, מול המסך. אנו נדרשים להתקיים- לא פחות ולא יותר מזה.
מי מאיתנו לא מכיר את התרחיש הבא- סוף היום, זה אנחנו מול המקלט, מתיישבים אחרי יום ארוך מול הספה המוכרת, בדיוק בזווית המושלמת, וממתינים למנת השעשוע הפאסיבי והמתוק שלנו. לכאורה עסקה מאוד משתלמת. אנחנו מצד אחד נדרשים לאפס מאמץ, והתמורה מן הצד השני היא כל כך גדולה- היא עושה לנו לבכות עם דרמה טובה, לפחד מול סרט אימה, לצחוק יחד עם ערוץ הצחוק, ובעיקר להתרגש. כל הטוב הזה נופל עלינו רק בזכות העובדה הפשוטה שאנחנו נמצאים שם, מול המסך. אנו נדרשים להתקיים- לא פחות ולא יותר מזה.
יחד עם כל הטוב שטמון בלגימות המשכרות ממעיין הבידור האינסופי הזה, לעיתים קורה שמתגנבת לראש מחשבה טורדנית. כאילו נזכרנו לקרוא פתאום את האותיות הקטנות של ההסכם הערטילאי הזה שנחתם בינינו לבין המקלט, והבנו שלא סחטנו את כל שמגיע לנו מאותו הסכם, שאולי אנחנו איננו אשפי המשא ומתן המחוננים שחשבנו את עצמנו להיות. מדוע שאנו נרבוץ באופן יומיומי מול המרקע ונביט באנשים אחרים, אשר זוכים הם לעשות את כל הכיף בעצמם, ולהופיע בטלוויזיה בערוץ ביפ למשל כאשר אנחנו יכולים להיות ניצבים בעצמנו? אחרי הכול אנחנו ישראלים ופרוש הדבר הוא שפראייריות היא פשוט לא חלק מהמטען הגנטי שלנו.
ניצבים – מה זה להיות ניצב של ערוץ הצחוק?
אז נכון, רובנו מנהלים חיים שלמים שכוללים עבודה, חברים, ילדים, ולא בדיוק מתאים לנו להיות ניצבים ולהיכנס לתוך תחפושת ענקית של כלב ולספר בדיחות שחורות כל היום כמו שקורה בתוכנית "הרצועה" ששודרה בערוץ. לא כולנו יכולים לעמוד על במה, לזרוק כמה בדיחות פרי מוחנו הקודח, ולגרום לקהל שלם להיקרע מצחוק, משל היינו ג'רי סיינפלד או עדי אשכנזי. אבל קיימת דרך אחרת בה אפשר לשלב את העשייה הטלוויזיונית המרגשת בשגרת חיינו, בה נוכל לטעום על אמת, את מה שאנחנו כל כך רגילים לקבל על בסיס יומיומי עד הבית, לחוות על בשרנו ולקחת חלק מעשייה שמעל הכול היא פשוט כייפית. קוראים לזה- ניצבים, וזו הדרך הפשוטה והמהנה להתחכך בכוכבים, לעשות קצת מזומנים ובעיקר ליהנות מחוויה מדליקה. עבודת הניצבים עצמה היא יחסית פשוטה ולא דורשת יכולות דרמטיות או קומיות מפותחות, כך שכמעט כל אחד יכול לקחת חלק בחוויה, והיא בעיקר פותחת צוהר לאחורי הקלעים של המסך. ואם כבר להעביר יום בהתחככות, מה נעים הדבר כשהוא נעשה בערוץ שחרט על דגלו את הצחוקים והשיגועים, ערוץ הצחוק- ביפ. אפשר בהחלט לשער שמקום שמכנס בתוכו את מיטב המוחות השרוטים, המצחיקים והמשוגעים בישראל, משמש כהזדמנות מצוינת להעביר יום רווי צחוקים והנאה כאשר עובדים בתור ניצבים.תהליך השמת עובדים כניצבים בסטים השונים מתרחש בצורה מהירה מיד לאחר שעוברים ראיון אישי בסוכנות הניצבים.
סבתא תפתחי טלוויזיה – אנחנו ניצבים בערוץ הצחוק
בפעם הבאה שתשבו בבית, תדליקו את הטלוויזיה על ערוץ ביפ, ותחפשו עוד הפוגה קומית, מלבד הבידור בתצורתו הקלאסית שיובטח לכם, תוכלו להנות גם מערך מוסף כשתחפשו את עצמכם בין הדמויות שמופיעות על המרקע. אמא תשמח, סבתא תתרגש, החברים יפרגנו, ואתם בעיקר תיהנו מערך מוסף ומחוויה טלוויזיונית הרבה יותר מרגשת. בפעם הבאה שתזפזפו בשלט עד ערוץ הצחוק, זה לא יהיה רק בתור צופים, אלא כשותפים בתעשיית הבידור בתור ניצבים טריים בערוץ ביפ – ערוץ הצחוק של ישראל.